תרומתה האפשרית של המסורת היהודית ההלכתית ליצירת צדק חברתי במדינה יהודית דמוקרטית

אבל לצדקה הפרסונלית יש צד חשוב נוסף , והוא הדרישה ללוות את היחס החם כלפי העני גם בסיוע רגשי : " כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה . אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו [ ... ] ומדבר עמו דברי תחנונים ונחומים " ( שם , פרק י , הלכה ד ) . הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין השמאל , שהניח את היסודות למדינת הרווחה הישראלית — וחלקו אף ממשיך לתמוך בה עד היום — ובין רוב בני השכבות החלשות , שאינם מעלים בדעתם לתמוך בו , מקורם בין השאר בהתנשאות הפטרונית המנוכרת של " מיטיביהם " . המבחן האמיתי של מדינת רווחה יהודית הוא גם ביחסה ללא יהודים — בדיוק כפי שעולה מן התורה בציווייה החוזרים ונשנים בדבר היחס לגר . במציאות של היום נראה כי דווקא תומכי הגישה הליברלית הרווחתית המופשטת מבית מדרשו של רולס הם אלה שמבקשים לתת יחס הוגן ולגלות הבנה למצוקותיהם של הנזקקים מקרב הלא יהודים ( ערבים , עולים מחבר המדינות ופועלים זרים ) . לעומת זאת , גישה " יהודית " המטפחת רגשות סולידריות קהילתית נתפסת כמופנית בעיקר כלפי יהודים . ואולם הגישה שהצגתי לאורך...  To the book