החיים קודמים למוסר

דוד הד שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים , אם שותים שניהם מתים , ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב , דרש בן פטורא : מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו , עד שבא רבי עקיבא ולימד , " וחי אחיך עמך " ( ויקרא כה , לו ) — חייך קודמין לחיי חבירך ( בבא מציעא סב ע " א ) . I סיפור תלמודי זה , המורכב משלושה משפטים בלבד , מציג בחסכנות דילמה אתית עמוקה : האם לחיי אדם אחד קדימות על פני חיי זולתו גם כשחיי האחד באים על חשבון חיי האחר . לתמציתיות הספרותית הקיצונית של הסיפור משמעות פילוסופית . אין אנו יודעים דבר על זהותם של הגיבורים , על גילם , על מעמדם , על תכונותיהם , על אפיוניהם או על היחסים ביניהם . יתרה מזו , דבר לא נאמר בשאלה מי בעליו של קיתון המים . כל שאנו יודעים שהוא נמצא " בידו " של אחד מהם . ייתכן שהוא בעליו של הקיתון ; ייתכן שהוא רק נושא אותו במקרה . אין כל רמז לשאלה כיצד הם הגיעו למצב שהם תקועים בדרך בלא מים . האם אחד מהם אחראי לכך ? האם האחד קיבל תשלום על המשימה להוביל את השני בבטחה אל יעדו ? ועוד חשוב מכך , האם לאחר שיחלקו את המים שווה בשווה , לכמה זמן יישארו...  To the book