א " ד גורדון הענין , שאני בא להציעו בזה , דברתי עליו בעקרו במועצה החקלאית של " הפועל הצעיר " בכנרת , אלא שברורו , כנראה , לא עלה לי יפה , עד שנתתי מקום לטעות בו טעות יסודית . אני , למשל , לא דברתי בשם הסוציאליזם הלאמי , הטבעי , שהוא תוכן נשמתנו — אני דברתי בשל הלאמיות , החפשית מכל סוציאליזם בכל צורה שהיא . מכאן — הצורך לברר את הדבר : בכתב , אקוה , יעלה בידי לבאר ביתר בהירות מה שלא עלה לי בדיבור . חפצי היה לברר את עמדתו של " הפועל הצעיר " , כפי שאני מצירה לי , כפי שהיא , לפי דעתי , צריכה להיות ( מובן , כי דברתי אז ומדבר עתה בתור אדם פרטי , שאין דעתו חובה על אחרים ) . על כל שפתים נשואות היום המלים : " סוציאליות " , " בורגניות " , " שמאל " , " ימין " וכו ' וכו ' . העקר הוא אפילו לא הצדק הצבורי , לא הסדר הרצוי , לא החיים המבוקשים , — העיקר הוא השבלון המקובל בשעה האחרונה , הדעות המתהלכות ברחוב , השמות המפורשים על – פי פרד " ס מודרני . בתוך כל הנחשולים האלה מזרמי חייהם של אחרים עומדים אנחנו , המבקשים מה שיש לבקש מתוך עצמנו , המבקשים דרך , המבקשים חיים , המבקשים אדם . עומדים אנחנו , אפשר לומר...
To the book