פרק שלישי מן הסיפור אל ההקשר – סיכון וקדושה במשחק הפרשני

פעם כשבקשו לבטל דבר , אמרו / איזו צורה יש לזה ( ישראל אלירז ) א סיפורי חז״ל , כפי שנכתב כבר בפתח הדבר , לעולם אינם באים לבדם . לעולם הם שלובים , אחוזים ודבוקים בטקסטים אחרים , ויהא סוגם אשר יהא ; לעולם הם מרכיב אחד במערך טקסטואלי רחב מהם . דוד שטרן , שהעמיד תאוריה לדיון באחת הסוגות המרכזיות בספרות חז״ל – המשל – הגן על הלגיטימיות של בידוד מקטע סיפורי מן המסגרת המכילה אותו ; לדבריו , מקטעים אלה , בכל סוגיהם , ״מאופיינים בצורה הברורה ביותר על ידי המידה הגדולה של עיבוד פורמאלי ורטורי ... בניגוד גדול למבנים האמורפיים והבלתי מרוכזים של הקבצים המדרשיים השונים כיחידות שלמות , מצד אחד , ולתנועות המפוררות , הקטועות ולכאורה הבלתי מרוסנות של הפעולות הפרשניות המקומיות , מצד שני״ . לדידו של שטרן , הרי זו סיבה להתמקד בניתוח אותן ״צורות ספרותיות ניתנות לזיהוי״ , שהן ״יחידות המשמעות הבסיסיות של המדרש״ . ואולם , בהשאלה מדיונו בקובצי המדרש הארץ ישראליים לתלמוד הבבלי – ותוך מודעות להבדלים העקרוניים בתשתיות העריכה שלהם ושלו – אפשר לומר שעיקר ענייננו כאן הוא להתחקות דווקא אחר אותן ״תנועות 1 אלירז , דברים דח...  To the book