'יחיצוניותו עשה עלי, יתחילה, רושם מתמיה... רגילים היינו להכיר את המורה, ויייחוד המורה העירי, יכל ארשת מראהו ותוארו. וכאן עומד לפני יחור ילונדיני, חסון כאלון, ממוגף ימגפיים גדולים וליוש רובשקה רוסית ומעיל־עור קצר: וכולו אומר ״שגץ״ אוקראיני, שאין יו אף איק ״יהדות״. כששאלתי לשמו, ענני חרש ומיויש: יצחק למדן' (טכרונות ציי פרח־ קוויטני). ⁴⁰