|
|
אנוכי , אנוכי יצחק למדן החולם והמקווה לעלות ארצה ישראל לעבוד את עבודת התחיה על אדמת אבות , לחיות חיים עבריים שלמים בסביבה עברית שלמה , אנוכי החולם לרעיוני הנשגב , הוי האומנם לא יתגשם ? ... ( יומן א : עמ ' . ( 43 התפרצויות הרגש של למדן הצעיר ( כבן שבע עשרה לעת כתיבת הקטע הזה ) , שבאות לידי ביטוי סנטימנטלי לאורך כל יומנו , נראות לעתים כמשנה ציונית משכילית בנוסח מוכר של ׳חיבת ציון׳ , שהוא מעתיק כביכול ליומנו כצורה של אימון הנפש העברית שלו . נעיר מיד כי העתקה כזו בפועל אינה אפשרית , מן הטעם הפשוט שגם רפרטואר מצומצם ביותר של הז׳אנר הזה של ׳חיבת ציון׳ ו׳ספרות התחייה׳ אינו בהישג ידו . כל מה שהניח עליו את ידו נקרה לו בדרך מזדמנת של עותקי ספרים המתגלגלים מיד ליד ובדרך לא דרך . אפשר שזו מגרעתו הבולטת של היומן , שרבים מהאירועים המזינים אותו נדחקו אל מאחורי התודעה הכותבת , ואילו מרחב הכתיבה נשאר פתוח רק לאותם רגעי דיבור נעתק נשימה של גיבור מתבגר מנובלה משכילית . אך כאמור , כשהיומן נקרא לצד הכרוניקות הרשומות מאותה עת , בעיקר אלה שנאספו אל ספרי הקהילות שבהן שהה למדן זמן שהטביע בו את רישומו , הכתוב מ...
To the book |
|
|