הקרטוגרפיה של היקום התודעתי

בהתאם לאופייה החדש של האונטולוגיה של הסובייקט נקבע גם אופיר של היקום המוכאדי הכולל . שאלה זו של היקום השלם מערבת כתאוריה של לייבניץ שאלות שהן תאולוגיות במובהק , בכל זאת ביתן למרל את ההצעה המרנארית שלא מכער לאקלים הדתי של הפילוסופיה במאה השבע עשרה , כפי שייעשה להלן ! היקום המונארי הוא סדרה של מונאדות , קרי נקודות תצפית או מוקדי אגר , הוא מהווה סך כל השתקפויותיר בסך כל התודעות , לפיכך אין לדבר על היקים כעל " מכל " שבתוכו שוכנות מונאדות , אלא רק על היקום כמכלול היחסים בין מונאדרת , כלומר על ההיררכיה המתמטית רהלוגית שבין תפיסותיהן . טיבר של היחס בין המונאדרת השונות הוא התאמה , מעין סינכרוניזציה א כרונולוגית מן תפיסותיהן . אץ זה יחס של סיבתיות או כל יחס אימננטי אחר . הוא מתאפשר כתוצאה של קירמר וטיבו של האל . המכונן התאמה מושלמת בין מצבי התודעה של כל המונאדרת בכל מצבי הקיום שלהן . קיימות אץ סוף מרנאדות המהוות סדרוה חוזרות . אך לא זהות , של השלם . המרחב והזמן אינם אלא מערכת של יחסים של קדימות ואחרונות לרגייס כץ התפיסות המוכאדיות , היקום המונארי מצרי במצב של פעילות . כל הפעילויות מתנהגות כאיל...  To the book