הפרדיגמה המודרניסטית כמונאדולוגית

מהורים את היקום השלם , למקוריותה וייחודה של המונאדולוגיה כאיראליזם מצוי באפשור קיומו של ריבוי זה . המהפכות המודרני > ת גמונאדולוגיזציה של התרב > ו 1 כתחילת רכרינר העמדנו את המהפכה הפרדיגמטית של המודרניזם על ארבעה מעתקים הקובעים זה את זה ונובעים זה מזה : אנתרופולוגיה תודעתית ; תפיסת ^ אמת יחסית ופרספקטיביסטית , שניתן לנסחה בם כמעבר מתראות לפנומנולוגיזם ; פוליצנטריום ( ביזור ) בסטרוקטורה בסיסית של תפיסת עולם ; ואונטולוביה תופעתית . ביקשנו להציג את המודרניזם באמצעות שלוש דמויות של מהפכנים השיכים , קובעי פרדיגמה . מצאנו כי קביעותיו של פרויד , הנושאות אופי כלל תרבותי ותשתיתי הופנמו לשיח הכללי והאישי ער שנעשו למובנות מאליהן , ל " שקופות " , כפי שמגדיר וייטהר תשתיות תרבותיות מסוגן , אף על פי שביסודן הן היפותטיות . הן משמשות פרשנות , או תאוריית על , להסברת הנתון העובדתי ולא הנתון העובדתי עצמו . קביעות אלה הרחיבו והעמיקו את המונח " תודעה " ( הכולל את המונחים " אגרי , " סופר אגו" ו " איד " ) . והעצימו את משמעותו עד שהפכו על פיו את כיוון ההתבוננות המקובל . ער להשפעה הפרוידיאנית תוארו הדברים , ובת...  To the book