אפילוג

היה הייתה הילה , כתב בנימין , והיא אבדה . אכדנה של ההילה שהמציא בנימין מושעה ככל רגע שמישהו מבקש אחריה , אוסף אותה אל חיקו . מרים אותה מאשפתות , ומחזיר [ לזולתו מבט , " האדם שמביטים בו " כתב בנימין , " או סבור כי מכיטים בו , מרים את עיגיו , להתנסות כהילה של תופעה אומר להעניק לה את הכושר להרים עיניים " . כל עור הכושר הדה לא אבד לגמרי , המסירה יכולה להימשך ולספר את סיפורה של ההילה . שאבדה , שהומצאה , שנמסרה . היה הייתה הילה והיא אבדה , " המצלמה קולטת את תמונת האדם כלא להחזיר לו את מכטרי / כתב בנימין , והוסיף : " ואילו כמבט טמונה הציפייה להחזר מבט מעיני הניבט - / המצלמה הביאה , וכאן גלום הפוטנציאל המוסרי שהנחילה , לאבדן הקשר המירי בין המביט למובט . והמציאה יחס חדש של מסירה , בין עקבותיו של המבט ובין 2 מי ששם עצמו מובט על ידו , מתייצב כנמען של מבטו כדי למסור את קורותיו , כך צמחו בלב המבט כעת ובעונה אחת מרחק וקרבה שלא היה אפשר להפרידם זה מזה , 3 ושכנותם ההכרחית אפשרה להמשיך ולספר את סיפור המעשה . היה היה פעם . הורכן , ועוד חורבן . ועוד חורבן . ובין לבין הרימו אנשים את עיניהם . הביטו בזולתם ...  To the book