פרק רביעי עקוב ומישור — קורצווייל ועגנון

הזמו מתחלק לכמה זמנים , לעבר לעתיד ולהווה . כשאני לעצמל כל הזמנים שווים כעיני . מה שהיה נאת בעבר נאה בהווה ונאה לעתיד , ובדבר זה רוולקלס עלי חברים שאומרים מה שהיה נאה בעבר טורח הוא בחווה כל שכן לעתיד ( עגכון , 1939 עמ ' תפה ) . ישבה ייתר מסיכה טובה אחת שבזכוחה היה יכול פרק זה לשמש פרק ראשון בחיבורי י בררך קורצורייל מזוהה יותר מכול , כמדומה , כפרשנה החשוב כיותר של יצירת עגבון , פסגת יצירתו הביקורתית מגולמת בביתרחיו המדוקדקים לסיפוריו וספריו של עגברן , המתחים המרכזיים שנבנית עליהם הגותו התרכותית הדתית הספרותית של קררצרוייל מקבלים משנה תוקף ונחשפים במלוא חריפותם באמצעות יצירתו הביקורתית על ע : ברן . לעתים נראה כי יש יותר ממשותף אחד בין הביוגרפיה של המבקר לביוגרפיה של הסופר , פרק זה מופיע בכל זאת כסדרו לפי שהנאמר בו מבוסס על שלושת הפרקים המקדימים אותר . כתפקיד ראשון , ראיתי צורך לשחרר את הדיון על כתבי קורצווייל מן השגרה וליצור קריטריונים חדשים , המוצדקים על ידי האמת האימננטית ליצירתו הביקורתית , ורק לאחר זאת לבדוק את התייחסותו ליצירתו של עגנון , פרק זה יתאר יחסים סימביוטיים בין יצירתו של ע...  To the book