ז. קורצווייל בין קטכיזם לקנון

שאלת הקברן של קררצרוייל מרעלית בפרק זה , העוסק בתאולוגיה , משום שאי אפשר לבתק את התנהלותו התאדלרגית של קררצרוייל מן הפרקטיקות שהוא מפעיל בפורמציה של הקבון שלו , קנון שהרא יותר קטכיזם של עקרוברת הערכה אסתטיים מאשר פנתארן יוצרים רקבק של יצירות . קורצווייל קבע כזכור כי ההיצמדרת לשאלות אסתטיות טהררות כמעשה הפרשני , שאלות המבוגברח מכל עיסוק ערכי , אין בה כדי חשיפתן הראויה של הצירה אי המהות . ותוצאתה היא , כחשבון אחרון , ההתעלמרת מהן : רבתכרר לנו שרק האמרבה כעולם הערכים היא עריבה לעולם של סדר ומשטר , של עריכה והערכה . כן ראינו שהאמונה במציאות הערכים היא ראשונית לשם עיצוב מהויות מעוצבות בחינת צורה שהיא נוכחות המהות ; רהיא האחדות של צררה וערך . הסתמי , המיטא ערכי , הוא גם המיטא צורני . ומשום כך , מאמצי האסתיטיקה והמחקר הספרותי להינזר מכל נגיעה כסכך בעירת הערכים שאינם אסתיטיים וצורניים " טהורים " , פירושם — התעלמות מהצורה עצמה . מאמצים אלה , במקום להוציא לאור את אמת הצורה " הטהררה " מטביעים ארתה במצולות הסתמי ( ערכי היהדות , עמי . ( V 11 - V 1 קביעתו של קברן היא בעלת משקל כעיני קורצורייל כחלק מ...  To the book