ד. ניטשה, קרוצ'ה ובנימין — היפרדות האסתטי מן הערכי ושיבתו אליו במחצית הראשונה של המאה העשרים

תמונת השיח האסתטי החברי של קורצווייל לא תהיה שלמה בלי שמכיר את התדיינותו עם שלושה אסתטיקרנים נוספים המרכיבים אותה . הראשון הוא פרידריך ניטשה יספרר הולדת הטרגדיה ( , ( 1 900 - 1844 Friedridt 1 Neitzsche קורצווייל אמנם נרתע מדמותו ומהלך הרוח שייצג , ואף על פי כן כינה אותו " מעיין ני - ] פורה , גואה ותהומי " ; השני הוא בבדטר קררציה ( , ( 1952 - 1 866 , Benedetto Croce שחיבורו מדריך לאסתטיקה יש בו משום התנגדות סטירית לדבריו של קורצווייל ; השלישי הוא ולטר בנימין ( Walter 1940 - 1892 , Benjamin ) וחיבורו > צירת האמנות בעירך השעתוק הטכני , שקורצווייל נכון לאמץ כמה מן הפרדיגמות התרבותיות שלו , המסמנות תפנית או ראקציה במהלך שילובו של האסתטי כערכי . רק מעט יותר מעשור מפריד בין כתיבת חיבורו של קרוצ 'ה לכתיבת חיבורו של בנימין , אולם ככל שהדבר נוגע לפרסומם של הדברים והוצאתם לאור , מפרידות בין ספרו של קרוצ ' ה לספרו של בנימין ארבעים שנה ושתי מלחמות עולם : אדורנו פרסם את יצירת האמנות כעידן השעתוק הטכני רק בשנת , / 955 כחלק מסדרת כל כתביו של בנימין . המסה של קורצווייל על מפעלו הספרותי של פלובר נראית ל...  To the book