הורתו של חיבור זח כניסיון לברר אם אפשר שמבקר תרבות יתייצב במוקד התרבות הישראלית של ימינו ומדוע לא מצוי בתוכנו , בחשבון אחררן , אחר שכזה ; מהם המנגנונים שעל מבקר כזה להפעיל אם רצונו להטות אקלים דעות אסתטי לכיוון שהוא חפץ . יותר מכול ביקשתי לברר אם היעדרה של אישיות מעין זו פוגם בהתפתחותה של היצירה הספרותית בישראל . מהר מבנה האישיות של מבקר תרבות ? האם קיימים קודי אופי המייחדים אישיות מבקרת ? האם הניסיון להעמיד אישיות שכזו בלב קונסנזוס תרבותי אינו מכיל מראש פרדוקס , שהלוא דמות שכזו מתפקידה לעמוד מחוץ למחנה ואולי אפילו קצת למעלה ממנו ולבור לו דרך . האם מתוקף כריזמטיות שכה מסוגלת דמות כזו לסחוף אחריה את רעת הציבור , או שמא עליה להיות דמות מיוסרת וזועקת י ואולי כלל אי אפשר למצוא צדדים שווים בין מבקרי תרבות למיניהם ? עוד שאלות רבות , בחלקן מטרידות מארד , עשויות לעלות לנגד עיניו של המבקש לבחון סוגיה כבדת משקל זו בחינה חמורה , לפיכך החלטתי לברר שאלות אלו כפי שהן עולות מדמותו של מי שהיה בעיניי אחרון מבקרי התרבות הישראלים , לכל הפחות עד ימינו אלה . דומה כי ברמותו של כרוך קורצווייל ( 1972 - 1907 )...
To the book