יסוד , אלא לעג לחולשות הזולת ולמעמדם מתוך ברז שבגאורה רבפינרק . המחבר מדגיש כי ליצנות מסוג זה היא ' ליצנות על מעשה השם יתברך / בהסתמכו על הפסוק במשלי יז , ה : ילעג לרש חרף ע 1 שהרי . החלק השלישי , ' יש לועג לדברים ואין דעתו להבזות בעליהם [ ... ] וכל מעשה שהוא לא התחיל , נראה לו שטות ולועג עליר . בחלק זה מוסב הלעג מן האדם אל מעשיו , לעג ביקורתי הנובע ממידה גרושה של הכרת ערך עצמו . לכאורה חלק שלישי זה של הליצנות חמור סחרת מקודמיו , שהרי אין כאן הלבנת פני אדם והשמצתו . אולם כעל ארחות צדיקלם מטעים את החומרה המיוחדת שבליצנות מסוג זה . שק בטחון עצמי מופרז מביא ילידי מינות להלעיג על המצות / ' ועכור שהוא חכם בעיניו , מתלוצץ בפעולת אדם אחר , והיא המידה שאין לה תקוה , שנאמר ( משלי כו , יב ) ראית איש חכם בעיניו תקרה לכסיל ממנו / כללו של דבר , ליצנות מסוג זה מביאה לידי אטימות אינטלקטואלית ונפשית גמורה , החכם בעיניו לוקה בעצם בעוורון רוחני , אינו מסוגל לשמוע לדברי ביקורת ותוכחה , וסופו של דבר שהוא מגיע לידי כפירה ממש . החלק הרביעי של הליצנות כולל את עיסוקם של בטלנים ויושבי קרנות . הימחפשים בכל יכלת...
To the book