השינוי שחל בגודל בתי האב בארץ־ישראל בתקופה העות'מאנית ומשמעותו

מיפקד האוכלוסייה המלא הראשון נערך בארץ ישראל בראשית תקופח המנדט , בשנת - 1922 קדמו לו . במשך 400 שברת השלטון העותימאני , מיפקדים אחדים שנערכו לצורכי מס . חשיבותם של אלה לחוקר המודרני היא רבה , אך הם מעוררים בעיה קשה . מאחר שנמנו בהם רק משלמי המסים . בשנים האחרונות נחקר חומר זה לגבי האימפריה העות ' מאנית בכלל * וארץ ישראל בפרט . לגבי הארץ נשתמרו נתונים מתשעה מיפקדים כאלה מן המאה ה ט "ז רממיפקדים נוספים מן המאה ה י ' יט ומראשית המאה ה כ ' . מיפקדים אלה אמנם ברובם אינם שלמים , אך מצוי בהם חומר עשיר וחשוב לגבי גודל האוכלוסייה של הארץ , ניתן למצותו בתנאי אחד ; יש צורך למצוא אה המקדם , שבו יש להכפיל את מספר משלמי המסים בכדי להפוך אותו למספר הנפשות - לשון אחרת : מאחר שראש בית האב הוא זה שמשלם את מסי משפחתו , דרושה הערכה לגבי הגודל הממוצע של כיח האב . נערכו ניסיונות אחרים כרי למצוא נתון זה . חשוב כמיותר הוא זה של עי שמל ץ לגבי מיפקד ה " נופוס " של שנת 1905 לצורכי מס , באזורי ירושלים וחברון . * מסקנתו המסויגת היא כי הגורל הממוצע של בית אב היה באותה עת שבע נפשות , לפחות לגבי האוכלוסייה המוסלמית...  To the book