יז. הדיג בראשית השלטון הבריטי

הזכיינית רכיטולס בימי התורכים לא היתה חרקה והנהלה לעניני הדיג בכנרת . דאגתם לימה היתה אחת ויחידה והיא : גביית ה " חומס " , שהוא המס בשיעור של חמישית מערר הדגים שכל דייג מוציא מך הים . דומה לשאר המיסים , לא היתה הממשלה עצמה עוסקת בגבייתו אלא מחכירה זכות זו לחוכר , שהיה על ' פי ' ררכ מעשיריה או נכבדיה של דמשק וביירות , וזה היה מוכר את הזכות לסוכך אר לכמה סוכני משנה - חכירת הזכיוך בכברת נעשתה לשלוש שנים ודמי החכירה ששולמו בראשית המאה היו כ 1000 לירות תורכיות . לה על מדי נוקר וערב , בחזור הסירות לטבריה , ציפה החו ^ סוכנו של בעל הזכירו . לאחר שנמכרו הדגים לסוחרים או לאחר שנאמד ערכה , היה זה בא ובוטל בו במקום את החלק המגיע לו על םי החוק . בשדות הדיג העיקריים של הכנרת , סבחה , בםיחה וכורסי , היה פקידו של הסוכן יושב בעונת הדיג בתוך אוהל מקושט בנס צבעוני , רמפקת ממקום מושבו על עבודת הדייגים . בראשונה כלל , כנראה , זכיין הדיג של הכנרת את כל חופיה מסביב , אר בגלל חלוקת תופי הכנרת בין שבי מחוזות תורכיים , דמשק וצידון , גתחלק כר גם הזכיר . הנוסע פריי מספר כי בשנת 4886 בטל לידיו מושל מחוז דמשק מוחמ...  To the book