ה. עגני אבן ואבני קשירה קדומים

העוגן הוא השריד הבפרץ ביותר העשוי לשמש כעד דומם לספנות הקדומה . מאז שהחלו כלי השים הראשונים לשוט בכנרת , לפני 5 , 000 שנה , צללו עגנים רבים אל קרקעיתה , מרביתם נקרעו מחבליהם ואבדו , אחרים ירדו למצולות יחד עם כלי השיט שלהם שנטרפו במערה . מאז שהשתכללה הטכניקה של הצלילה , התחילו להיחשף שרידי הספנות הקדומה המונחים על קרקעית כל הימים , בשנים האחרונות אף התפתה שדה מחקר חדש , הארכיאולוגיה התת ' ימית , ואחד מנושאיו הם עגני העבר . ה עונו והתפתחותו אחת מדאגותיו של הספן בכל הדורות היא כיצד לעצור את התקדמות כלי השיט שלו בשעת הצורה כשהוא נמצא בים הפתוח . יורדי הים הראשונים פתרו בעיה זו בהשליכם לקרקעית אכן הקשורה להבל ארור י כדי להבטיח את קשירתה נקדח נקב בקצה האבן ונקב זה הוא סימן ההיכר לכל עיגן קדום . הטלת האבן מאפשרת עגינה הודות למשקלה של האבו בלבד , בקרקעית רכה שוקעת האבן ומתחפרת במקצת ואילו בקרקעית סלעית היא נתפסת כין האבנים . במרוצת הזמן למד הספך איזהו העוגן המתאים יותר לתפקידו בתנאי הימה שלו , מה הם המשקל והצורה הרצויים , והיכן וכיצד לקדוח בר את הנקב . ככל שכלי השיט הלכו וגדלו , נעשו העגנים בכ...  To the book