|
|
ד " ר יוכי סימן טוב ופרופ ' ענת ברונשטיין קלומק הקדמה התאבדויות אינן מתרחשות בדרך כלל לפני גיל ההתבגרות , אם כי אירעו גם מקרי התאבדות בגילים צעירים יותר . גם בקרב ילדים צעירים מאוד אפשר למצוא דיבורים על התאבדות , מחשבות עליה וניסיונות אובדניים , אולם עוצמתם מתגברת בגיל ההתבגרות . להתאבדות בני נוער גורמי סיכון אחדים - דיכאון למשל , הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים - וקיימים אותות מצוקה המאפשרים לזהות בני נוער אלה . ילד במצוקה עלול לבטא את קשייו בדרכים שונות , לעתים בגלוי ולעתים בסמוי . מי שיש לו מחשבות אובדניות אקטיביות ומבטא רצון להתאבד או מאיים להתאבד , שרוי במצוקה , וחשוב להתייחס לכך במלוא הרצינות . יש להיות קשובים למצוקתו ולתת לו הרגשה שמבינים אותו ולהפנותו לטיפול מקצועי . כל זאת כדי להפיח בו כוחות של חיים ותקווה ולהקטין את הסיכון האובדני . הנחיות להורה במקרים של חשש לסכנה מידית : א . אם הדיבור האובדני מלווה בכוונה לביצוע , בתכנית ממשית , בכתיבת מכתב או בחלוקת חפצים אישיים , יש לפנות מיד לפסיכיאטר או לפסיכולוג קליני כדי שיאבחנו את רמת הסיכון האובדני . חובה להשגיח על הילד ללא הפסקה , ו...
To the book |
|
|