|
|
כפי שנמצא במחקרים מבוססי ראיות , אצל אחוז גבוה של המטופלים בחשיפה ממושכת , יש ירידה משמעותית בתסמיני ה - PTSD וההפרעות הנלוות . אולם , ישנם מקרים שלא כך הדבר . גם אם שיתוף הפעולה היה מוצלח והמטופל הבין וקיבל את הרציונל של הטיפול ואפילו אם יישמתם את התהליכים המתוארים בפרקי הספר , קורה לפעמים ומצבו של המטופל אינו משתפר בהתאמה לציפיות . מכשולים שכיחים בהפחתת התסמינים של PTSD כוללים הימנעות , תת - מעורבות או מעורבות יתר בזמן העלאה ותיאור של זיכרון הטראומה , חוסר התרגלות למצוקה רגשית ונוכחות מתמדת ודומיננטית של רגשות שליליים אחרים , כגון כעס . כאן מוטלת עליך , המטפל , האחריות לעזור למטופל להתגבר על המכשולים . משמעות הדבר היא לעזור לו להתגבר על הימנעות , לשנות תהליכים כדי להגביר או להפחית מעורבות רגשית בזמן העלאה ותיאור של זיכרון הטראומה , לחזק את היכולת של המטופל להחזיק מעמד במצבי מצוקה או לעזור למטופל בעיבוד רגשות שכיחים אחרים הקשורים לטראומה כגון כעס , בושה , עצב , אבל ואשמה . חשיבות המודל הטיפולי תיאוריית העיבוד הרגשי תוארה בפרק המבוא של ספר זה . כשמנסים להחליט כיצד להמשיך בטיפול או כשעו...
To the book |
|
|