|
|
לאחר מלחמת אוקטובר חודשו ניסיונות הקהילה הבין לאומית למצוא הסדר לפתרון הסכסוך הערבי ישראלי . חוץ מכמה מדינות שהכריזו על סירובן לכל פשרה עם ישראל , החלו רוב המדינות הערביות להתעניין בהצעת האו " ם להשגת שלום באזור על בסיס החלטות מועצת הביטחון ושמירה על זכויות העם הפלסטיני . בהקשר זה החליטה ועידת הפסגה הערבית השישית , שהתכנסה באלג ' יר בסוף נובמבר , 1973 להכיר באש " ף כנציג היחיד של העם הפלסטיני , שהוא בעל הזכות לשאת ולתת על הסדר עם ישראל ( ראו : ירדן , . ( 3 . 6 . 3 בהחלטות הפסגה הודגש שלא יהיה שלום בין המדינות הערביות לישראל בלי " פתרון צודק " לשאלה הפלסטינית . להחלטות הפסגה הערבית ולהתעניינות הקהילה הבין לאומית בהסדר באזור נודעה גם השפעה ממתנת על חלק מאגפי אש " ף , אך הארגונים הפלסטיניים הרדיקליים חברו עתה לחזית הסירוב הכלל ערבית , שכללה גם השמאל הלבנוני . ארגוניהם של ג ' וּ רג ' חבש ונאיף חואתמה הדקו את יחסיהם עם ארגוני שמאל לבנוניים ובהם המפלגה הקומוניסטית בהנהגתו של ג ' וּ רג ' חאוי , תנועת הפעולה הקומוניסטית של מחסן א בּ ראהים , תנועת המרא בּ ט וּ ן הלאומית ערבית של א בּ ראהים קליל...
To the book |
|
|