|
|
ב 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת " ששת הימים " בין ישראל לשלוש המדינות הגובלות בה : מצרים , סוריה וירדן . באותה תקופה בלבנון נהפך " השלום האזרחי הקר " , מורשת השהאביזם , לעימות הולך ומתרחב בין שומרי הסטטוס קוו הפוליטי והכלכלי ( ש כּוּ נה " הישות העצמאית הלבנונית " — אל כּ יאן אל ל בּ נאני ) , לבין תומכי " המהפכה הפלסטינית " , שראו במאבק הפלסטינים חלק ממאבק העמים הערביים ב " אימפריאליזם ובמשטרים השמרניים הפרו מערביים — ובכלל זה המשטר העדתי של לבנון " . מודע לסיכוני הקרע נמנע הנשיא חלו מלהישמע לקולם של הקוראים לעימות פעיל עם ישראל . בישיבת הפרלמנט הדחופה בערבו של היום הראשון למלחמה , לפני שנודע לציבור הערבי מה התרחש בשדה הקרב , קרא ראש הממשלה כראמי הצהרה סתמית למדי : כמו שציפינו החלה ישראל הבוקר את התקפתה על הרפובליקה הערבית המאוחדת [ מצרים ] . אך טבעי שכל החזיתות הערביות ינועו ... אף לא מדינה ערבית אחת יכולה להסס מלקיים את ההתחייבות המוטלת עליה [ ולהתנער ] מההקרבה הגדולה המצופה ממנה להגנת ריבונותה ולמען שחרור פלסטין . לבנון שותפה למדינות הערביות והיא מחויבת למלא את הבטחותיה . לבנון חייבת להו...
To the book |
|
|