אלוהי הברית

הדיון שנערך בפרק הקודם מעלה שאלות כבדות משקל בדבר היחסים שבין האל לאישה שאליה הוא נוהה . יחסים אלו ידועים יותר בכינוי " הברית " , משמע הברית שבין האל ובין העם ) המגולם בתפקיד האישה ההיא ( . אין לשכוח שהמשלת העם לאישה חורגת מכלל משל גרדא , שכן מכוח החיות הספרותית הנודעת לקטעים כגון אלה מיחזקאל והושע שנידונו לעיל מצטייר העם כאישה של ממש שהאל משתוקק אליה בכל מאודו ונוטר לה ומקנא לה בכל עוצמת רגשותיו הסוערים . לכן עסקתי בפרק הקודם ברצינות רבה במשל , ביחסו של האל אל האישה ובנטייתו לאחל לה סבל כזה . כעת יש לשאול זאת גם בנוגע לנמשל . לשון אחר , כיצד האל יכול לאחל סבל כזה לבני אדם בכלל ולעמו הנבחר בפרט . אלא שעניין זה אינו כה מפתיע – לפחות מבחינת מידת העקיבות של האל – אם חוזרים לנוסח החוזה שתנאי הברית שנכרתה בין האל לעמו מפורטים בו . ברמת המשל הספרותי שהושע ויחזקאל נוקטים , פרקי הנביאים העוסקים בבגידה ובתיאור העונש מתפקדים כמעין פרדה זמנית ומשברית בין אוהבים , ואילו פרקי הברית בספר דברים הם הכתובה . יש לחזור אפוא לכתובה . זו מנוסחת כחוזה , אבל חוזה זה מתאפיין ברטוריקה החורגת מאוד מן הלשון המשפ...  To the book