|
|
דיני הפירוק הקוגנטיים מבוססים על עקרונות בסיסיים : עקרון השוויון , עקרון עדיפות הזכות הקניינית , ועקרון כיבוד הפרדת אישיותה של החברה מזו של בעלי המניות כמשקיעים נוטלי סיכון . לעומתם מאפשרים דיני קיזוז בפירוק ודיני נכסים מכבידים סטייה מסוימת מכללים אלו . עקרון השוויון מכוחו של עיקרון זה זכאים כל הנושים ליחס שווה בעת חלוקת מסת הנכסים . השוויון מתייחס לנושים באותה הקטגוריה . כלומר , נושים מובטחים יזכו ליחס שווה בינם לבין עצמם , עובדים יזכו ליחס שווה בינם לבין עצמם , וכך הלאה . בסיס העיקרון הזה נטוע בהיגיון הכלכלי , כי יש להגשים את הציפיות הלגיטימיות של המתקשרים ולכבד את זכותם הקניינית . משמעותו היא , כי יש להעניק לכל הנושים סיכוי שווה להיפרע בגין חובם . ערעורו של עיקרון זה עלול להשפיע על עלות ההתקשרות החוזית עם חברה מוגבלת , ועל סיכוייה למשוך אליה משקיעים . מקור הרצון לשוויון ביחס כלפי הנושים אינו בעקרונות של צדק חברתי פילוסופי , אלא בכדאיות עסקית , שכן פגיעה בעקרונות השוויון עלולה בסופו של דבר לגרור נזק למשק כולו בגלל מחירה של הלוואה שיציבותה לא תהיה ודאית . בית המשפט העליון נדרש לסוגיית...
To the book |
|
|