מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט אמנם אינו פוגע בקיום החברה כגוף משפטי , אולם נשללים ממנה הפיקוח על רכושה ועסקיה , והזכות לחתום על חוזים חדשים בקשר לעסקיה השוטפים , או למכור , לשעבד או להעביר כל חלק מהרכוש הנמצא 80 בחזקתו או בפיקוחו של כונס הנכסים . ולכן , אם מתמנה כונס נכסים על נכסי החברה , מושעות כל סמכויות המנהלים בקשר לאותו חלק מהנכסים אשר נמצאים בידיו של כונס הנכסים . עם זאת , הם זכאים לפעול ביחס לנכסים שאינם כפופים לכינוס . בהקשר זה יש להבחין בין חברה שמתמנה לה כונס נכסים למימוש נכס אחד לבין חברה שמתמנה לה כונס – מפעיל . במקרה השני מדובר בחברה שנמצאת למעשה במצב של חידלות פרעון , ובעקבות זאת חל שינוי במהות ישותה המשפטית . הפסיקה הגדירה חברה אשר מתמנה לה כונס – מפעיל כחברה שאישיותה המשפטית משתנה . היא הגיעה למסקנה זו בעקבות הגדרת מעמדו של הכונס – המפעיל כמנהל החברה במצבים שבהם היקף הנכסים שהוא מוסמך לתפוס לשם מימושם לטובת הנושים רחב כל כך , עד כי לא נותרת עוד ישות תאגידית מחוץ להיקף ניהולו . בעניין טיטן בנץ נ ' ארליך עמדה השופטת ורדה אלשייך על הטרנספורמציה המהותית הזו ) צוטט בעניי...
To the book