|
|
קיימת דעה בספרות המשפטית , שהובעה גם על ידי המלומד ש ' לרנר , כי פסיקה בודדת 45 של בית המשפט העליון ראתה בכונס הנכסים שלוחה של החברה . לדוגמה , בעניין 46 וולטקס צמרון נדון מעמדו של שעבוד צף ועדיפותו כפי שהם משתקפים במערכת היחסים בין בעל השעבוד הצף , מחד גיסא , לבין חייב של החברה , מאידך גיסא . השאלה הייתה , האם חוב של חייבת פלונית לחברה ניתן לקיזוז כנגד כסף שהחברה חבה לחייבת הפלונית , למרות שהכסף נתפס לכאורה ברשתו של השעבוד הצף והפך לכוד לטובת הנושה . בית המשפט העליון , מפי השופט ברנזון , קבע אז : " גם כונס שנתמנה לפי בקשת נושה מובטח איננו סוכנו ) שלוחו ( של הנושה . כל רכוש הבא לידי הכונס הוא מחזיק בו לא בשם הנושה כי אם בשם בית המשפט , ובידי בית המשפט ההחלטה הסופית מה ייעשה בו . בעצם , הכונסים באים בנעלי החייב שעל כינוס נכסיו הם ממונים , אלא שתפקידי הכינוס והניהול ) במידה שגם זה מוטל עליהם ( הם למטרה מוגדרת . התפקיד הוא לממש את נכסי החייב ולסלק בתחילה את החוב המובטח ולאחר – מכן את החובות 47 האחרים , ומה שנשאר , אם נשאר , חוזר לחייב " . יש מי שרואים בתיאור זה של תפקידי הכונס משום קביעה ...
To the book |
|
|