|
|
במהלכם של עיצוב וגיבוש פשרה בתובענה ייצוגית מתעצמת בעיית הנציג בגלל ניגודי העניינים שעלולים להיווצר — בין רצונם של הנציגים לקבל גמול ראוי ולסיים את ההליך לבין עניינם של התובעים במיצוי זכויותיהם . ההסדר בחוק החברות בסוגיית ההסדר או הפשרה היה קצר עד כדי לקוני , וקבע בסעיף 213 ) א ( , כי תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית , ולא ייעשו הסדר או פשרה עם נתבע , אלא באישור בית המשפט . כאשר התובע הייצוגי ביקש לגבש הסדר או פשרה , שומה היה על בית המשפט להורות על פרסום הודעה על פרטי ההסדר או הפשרה , וכן להעניק לחברי הקבוצה את הזכות , להגיש , בתוך המועד שיקבע בית המשפט , התנגדות לאישור ההסדר או הפשרה . סעיפים 19 - 18 לחוק תובענות ייצוגיות , שהחליפו את סעיף 213 לחוק החברות , מסדירים מצבים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר או פשרה , והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה . החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע , כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה . בשל החשש להיווצרות ניגוד עניינים בין טובתו האישית של התובע המייצג ובין האינטרסים של חברי הקבוצה , מ...
To the book |
|
|