|
|
ביסוד התובענה הייצוגית מונחות שתי קבוצות של שיקולים : האחת היא הגנה על הפרט המשקיע , והשנייה היא הגנה על הציבור . צמד שיקולים אלה משקף את מרכזיותה של התובענה הייצוגית ככלי פיקוח על פעילותה של החברה . ההגנה הן על הפרט והן על הציבור באמצעות מנגנון משפטי אחד מעניקה לתובענה הייצוגית אופי ייחודי , אשר משליך על שיקוליו של בית המשפט בבואו לאשר את הגשתה . הגנה על הפרט המשקיע תובענה ייצוגית מגינה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע . בדרך כלל גובה נזקו של הנפגע נמוך , ולכן הגשת תביעה אינה כדאית מטעמים כלכליים , שכן מחיר ההתדיינות יעלה בהרבה על הנזק שנגרם לו . לעומת זאת , ריכוז כל תביעות היחידים לתביעה אחת , שמנוהלת בידי נציג , הופך אותה לכדאית . הנפגעים הללו הופכים לקבוצה , וכוחם הקיבוצי הוא המעניק לתביעה את עוצמתה . מערכת יחסי הכוחות בין הנתבע לבין קבוצת התובעים משתנה . לעומת תובע בעל נזק קטן , שחייב בכל זאת לעמוד בכל כללי הדין המהותי ולהוכיח את תביעתו , הופכת קבוצת הנפגעים לגוף בעל כוח תביעה בעל יכולת גדולה בהרבה מכוחם המיצרפי של התובעים הבודדים . בעוד שמול תובע אחד יכול היה הנתבע לה...
To the book |
|
|