|
|
החברה , כאישיות משפטית אוטונומית , זכאית להגיש תביעה כדי להגן על זכויותיה ולתבוע את מימושן , בדומה לכל בן – אדם — לדוגמה , חוזה שהחברה חתמה והופר , או עסקה שהחברה הייתה מעורבת בה ולא יצאה לפועל , או נכס שהחברה רכשה שילמה עבורו ולא קיבלה תמורתו , או זכות חוקתית שהחברה זכאית לה מכוח הדין , כמו זכות לחופש ביטוי שהופרה כלפיה . בפועל , הסמכות להגיש תביעה בשם החברה מצויה בידי הגוף העוסק בניהול החברה — ההנהלה הפעילה . לעיתים עשויה סמכות זו לעבור לדירקטוריון ואפילו לאסיפה הכללית . אולם , אם התביעה תזיק לאינטרסים האישיים של המנהלים , הם עלולים לסרב להגישה , גם אם הגשתה תשרת את מיטב האינטרסים של החברה . המקרה הקלאסי הוא של הפרת חובת אמונים של הדירקטורים : ברור שלא ניתן לצפות מהדירקטורים שיגרמו לחברה לתבוע את עצמם . לכן , אם הדירקטוריון הוא הגוף המוסמך מסרב להגיש תביעה או מתמהמה בהגשתה מטעמים של ניגודי עניינים , או מנימוקים בלתי – תקפים אחרים שתוצאתם היא פגיעה בטובת החברה , יוכל בעל מניות להגיש תביעה בשם החברה . תביעה זו קרויה " תביעה נגזרת " , מאחר שהיא " נגזרת " מזכותה של החברה לתבוע בשמה – שלה...
To the book |
|
|