|
|
בחלק 3 נידונו מבנה ההון בחברה והקריטריונים הקשיחים שהציב המחוקק לשימור ההון . אחד האמצעים לאכיפת השימוש בהון לשם הגשמת מטרות החברה הוא הענקת הסמכות לדירקטורים להכריז על חלוקת דיבידנדים , ולהחליט על כל העברת עושר מהחברה החוצה , בין אם לבני אדם אחרים ובין אם לבעלי המניות . קודם חוק החברות הייתה סמכות זו נתונה בידי האסיפה הכללית , שהייתה גוף מסורבל ולא יעיל לקבלת החלטות כאלו . לצד הענקת הסמכות לדירקטורים נקבעו גם מנגנוני פיקוח על הפעלה תקינה של סמכויות אלו . כך נקבע בחוק , כי כל החלטה החורגת מהכללים שהחוק עיצב תחשוף את הדירקטורים לתביעה בגין הפרת חובת אמונים , אשר עלולה להטיל עליהם כתם כבד . כיום , אם בוצעה בחברה חלוקה אסורה , רואים כל מי שהיה דירקטור במועד החלוקה כמי שהפר את חובת הזהירות או האמונים שלו לחברה ) סעיף , ) 311 אלא אם כן הוכיח אחת מן החלופות האלה : שהתנגד לחלוקה האסורה ונקט את כל האמצעים הסבירים כדי למונעה ; שהסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע שאילולא היה מטעה הייתה החלוקה מותרת ; שבנסיבות העניין לא ידע ולא היה עליו לדעת על החלוקה . אם לא יצליח להוכיח אחת מן החלופות הללו , י...
To the book |
|
|