באנגליה התנהל עימות בין שני עקרונות משפטיים מובילים בתחום זה : מצד אחד , עקרון אי – ההתערבות , המונע מבית המשפט לכפות שינוי החלטות הרוב באסיפה הכללית ; מצד אחר , ההגנה על זכויותיהם של כל בעלי המניות בחברה , לרבות אלו שאינם רוב , וגם ניזוקים מהחלטות אנוכיות וחד – צדדיות של הרוב שמטפח את ענייניו R . R . Pennington Company Law ( 8 ed ,. 2001 ) 381 . 88 Estmanco ( Kilner House ) Ltd . v . Greater London Council [ 1982 ] 1 All ER 743 . 89 בלבד . לכאורה , עקרון איסור העושק אמור היה לפתור את המתח הזה . למעשה , הוא היה מנגנון המבוסס על יסודות קזואיסטיים ) מקרים עובדתיים שיוצרים הלכות ( , ולא איפשר פיתוח תורה כללית של כפיית נורמות התנהגות מסוימות על בעלי מניות . בסופו של התהליך נוסף לחוק החברות האנגלי בשנת 1948 סעיף , 210 שהתיר לבית המשפט להעניק סעד חלופי לפירוק במצבים של קיפוח המיעוט . הענקת הסעד האלטרנטיבי הייתה מותנית בקיומם של שלושה תנאים מצטברים : שענייני החברה מתנהלים באופן העושק חלק מבעלי המניות לרבות התובע ; שהנסיבות המיוחדות של המקרה מספקות בסיס להחלטה על פירוק החברה מטעמי צדק ויושר ; ...
To the book