|
|
ניתן יהיה להתגבר על ניגודי העניינים הטבועים במסכת העובדתית שבה המבוקר קובע את שכרו של המבקר באמצעות הפעלת חובות זהירות וחובות אמונים . חובת אמונים מבוססת על נורמה של התנהגות בתום לב , וככזו היא אמורה לנתק את הדירקטורים משיקוליהם האישיים , ולחשוף אותם לביקורת מצד בעלי המניות . יתרה מזו , גם ההוראה בסעיף 166 ( א ) , כי תשלום שכר טרחתו של רואה חשבון מבקר לא יותנה בתנאים המגבילים את אופן ביצוע פעולת הביקורת , או קושרים בין תוצאת הביקורת לבין שכר הטרחה , אמורה להציב רף גבוה של אובייקטיביות בעת קביעת שכרו של רואה החשבון . המחוקק מתייחס גם לשכרו של רואה החשבון המספק שירותים נוספים לחברה , וקובע כי שכרו של רואה החשבון המבקר בעבור שירותים נוספים לחברה שאינם פעולת ביקורת ייקבע בידי הדירקטוריון , או על ידי האסיפה הכללית , אם התקנון קבע זאת ( סעיף 167 ( א )) . הדירקטוריון ידווח לאסיפה השנתית על תנאי ההתקשרות של רואה החשבון המבקר עבור שירותים נוספים , לרבות תשלומים והתחייבויות של החברה כלפי רואה החשבון ( סעיף 167 ( ב )) . חשיפת המידע הזה והדיווח על כך לאסיפת בעלי המניות , שפרוטוקולים של אסיפותיה פת...
To the book |
|
|