|
|
אם רואה החשבון פעל שלא ביושר או במרמה – למשל , הציג את הדוחות הכספיים תוך התעלמות מכללי הדיווח והעקרונות החשבונאיים המקובלים או אי – מילוי מדויק שלהם – תוכל החברה לתבוע אותו בעילת תרמית על פי סעיף 65 לפקודת הנזיקין . עוולה זו מוגדרת כהיצג כוזב של עובדה מתוך ידיעה שהיא כוזבת , או מתוך חוסר אמונה באמיתותה , או מתוך קלות ראש , כשלא איכפת למציג אם היא אמת או כזב , ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו . הוכחת יסודות העוולה כוללים , אם כן , את חובת ההוכחה של קיומו של יסוד נפשי של כוונה מצידו של רואה החשבון , ושל הצגה כוזבת של עובדה אשר גרמה נזק ממון לתובע שהסתמך על ההיצג הכוזב . משמעות הכוונה היא הוכחת מצב נפשי של ידיעה ביחס לכזב , או אי – אמונה באשר לאמיתות ההיצג , או אי – איכפתיות ואדישות באשר לאמינותו . לגבי רואה החשבון יש להוכיח , כי בנוסף להתעלמות מכללי הדיווח והעקרונות החשבונאיים , הוא גם התכוון כי יסתמכו עליהם . סעיפים 541 ו – 170 ( א ) לחוק החברות מייתרים לכאורה את הצורך בהוכחה זו , בכך שהובהר כי בעלי המניות ייזקקו למסמך זה לצורך פעילותם בחברה . אולם , בכל זאת נדרשת הוכחת הקשר הס...
To the book |
|
|