|
|
ההתייחסות אל המבקר החיצוני כאל מתווך בעל מוניטין מציבה את רואה החשבון המבקר ליד המבקר הפנימי , ושניהם מהווים שתי זרועות במנגנון הבקרה . שניהם נועדו להפעיל ביקורת על המנהל והניהול . אולם , אופן הביקורת שלהם שונה לחלוטין , ובכך גם מופנות תוצאותיה לכיוונים שונים . בעוד המבקר הפנימי מגיש את תוצאות בדיקתו לדירקטוריון , שאמור לפעול כדי לשפר את הטעון תיקון , רואה החשבון המבקר מבצע פעולת סיכום של הישגי החברה , היא נועדה להיבחן על ידי גופים פנימיים וחיצוניים , וגם משקיעים פוטנציאליים ישתמשו בה כדי לשקול את השקעתם בחברה . השוני בתפקידיהם משתקף כבר בזהות הגופים המופקדים על מינוי המבקרים . מאחר שסמכות המינוי מוקנית תמיד לגוף שבפניו חייב הממונה את חובת הדיווח , הרי בעוד שהמבקר הפנימי מתמנה על ידי הדירקטוריון או המנהל הכללי , או כל גוף אחר שייקבע בתקנון , רואה החשבון המבקר מתמנה על ידי בעלי המניות . בכך כבר הוגדר מיקומם של שני הפקחים : רואה החשבון יבקר את הניהול כהשתקפותו מהדוחות הכספיים שעל תקינותם מופקד הדירקטוריון , לעומת המבקר הפנימי המופקד על בדיקת פעילות הניהול השוטף . רואה החשבון המבקר שממונה...
To the book |
|
|