|
|
הבהרת התיאוריה גורדון סמית פיתח תיאוריה חדשה ומעניינת להסברת קיומם של יחסי אמון : יחסים אמוניים נוצרים כאשר צד אחד – הנאמן , פועל בשמו של אחר – הנהנה , ומפעיל שיקול דעת בקשר למשאב קריטי של האחר . הגדרת המשאב הקריטי היא החידוש בתיאוריה , ונעמוד על כך להלן . לשם כך יש להבהיר שלושה מושגים : משמעות פעולתו של הנאמן בשמו של הנהנה , משמעותו של שיקול הדעת שמפעיל הנאמן , והמשאב הקריטי . הפעולה בשמו של הנהנה – ביטוי זה מתאר קשר שבו אדם אחד פועל לטובת אחר . הנאמן פועל לטובת הנהנה בכך שהוא מביא בחשבון את האינטרסים של הנהנה , ובוחר פעולות שנועדו לשרת אותם אינטרסים גם אם פעולות כאלו מטילות עלויות על הנאמן . מאחר שצפי של רווח הדדי מניע את כל היחסים החוזיים , דרישה זו לא יכולה לאפיין רק יחסים אמוניים . היא יעילה במצבים שבהם מתקיימות שתי הדרישות האחרות . לדוגמה , ביחסים של משכיר ושוכר , השוכר מפעיל שיקול דעת בקשר למשאב קריטי השייך לבעלים / משכיר , אולם אין מצופה ממנו לפעול רק לטובת הבעלים . דרישת שיקול הדעת – משמעותה היא , שהנאמן בוחר את אופן ביצוע התחייבויותיו . הדבר המייחד את הפעלת שיקול הדעת של נאמן...
To the book |
|
|