|
|
הגישה הנקוטה בחוק החברות מאמצת קריטריון כפול – אובייקטיבי וסובייקטיבי – לבדיקת מידת הזהירות של נושאי משרה . המבחן האובייקטיבי מורה לדירקטור ולנושא המשרה לנקוט רמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר . המבחן הסובייקטיבי מעניק אפשרות להתחשב במצבו של נושא המשרה באותה עמדה ובאותן נסיבות . מאפיינים אלה מלמדים על מגמת החמרה בחובת הזהירות . הדרישה שנושא המשרה יפעיל שיקול דעת ברמה של אדם ממעמדו מלמדת , כי שיקול דעתו של הדירקטור ייבחן בהשוואה לאדם בעל כישורים כמו אלה של נושא המשרה , ולא בהשוואה לאדם סביר מן היישוב . החמרה דומה אפשר להסיק מדרישת ההתאמה ל " נסיבות המקרה " . ניהול חברה בעלת היקף עסקים נרחב מניח מלכתחילה רמת מיומנות שונה מזו הנדרשת בחברה משפחתית . בקביעת רמת המיומנות של הדירקטור ונושא המשרה יש להתחשב במהות התפקיד הנתון . יש להבחין בהקשר זה בין ארבעה סוגים של נושאי משרה : . 1 דירקטור המשמש גם כמנהל בחברה במשרה מלאה – רמת המיומנות הנדרשת ממנו היא בעלת הדרגה הגבוהה ביותר . מעורבותו במישור הניהול האסטרטגי והיומיומי מכתיבה דרישה כזו . . 2 נושא משרה שמועסק בחברה בתפקיד מקצועי כחלק מהרובד...
To the book |
|
|