|
|
במסגרת היסוד הראשון של חובת הזהירות מוגדרים כללים להתנהגות ראויה בין בני אדם שהדין מייחס להם יחסי רֵעות , ומוטלת חובה לנקוט את כל האמצעים שאדם סביר היה נוקט בנסיבות המפורטות בסעיפים 35 ו – 36 לפקודת הנזיקין . היסוד הזה , הוכחת קיומה של חובת זהירות , הוא תנאי בסיסי להפעלת תהליך הוכחת הרשלנות . נוכחותה של חובת הזהירות נקבעת על פי מבחן הצפיות , המוגדר בסעיף 63 לפקודת הנזיקין , והוא חל על כל אדם שהיה צריך בנסיבות המקרה לצפות את תוצאת המעשה או המחדל שלו . כדי לסייע בתהליך ההבחנה בקיומה של חובת זהירות בנסיבות המקרה הנתון הבחינה הפסיקה בישראל בין חובת זהירות " מושגית " ( כללית ) לבין חובת זהירות " קונקרטית" ( מיוחדת למקרה הנתון ) . בהגדרת חובת זהירות מושגית נבחנת השאלה העקרונית , האם המשפט מטיל חובת זהירות על אדם אחד במצב נתון או במקצוע נתון כלפי אדם אחר . לדוגמה , נשאלת השאלה , האם פירמה המייצרת מזון חבה חובת זהירות כלפי אדם שאכל את המזון שייצרה , אפילו לא קנה אותו ממנה אישית . אם התשובה היא חיובית , המסקנה היא כי קיימת חובת זהירות מושגית , וניתן לעבור לשלב הבא – ולבדוק האם . 432 סעיף 35 לפק...
To the book |
|
|