|
|
ניתן לחלק את ההסדרה הסטטוטורית של חובות ניהול החברה לשתי גישות שונות : גישת היוזמה החופשית וגישת ההתערבות הציבורית . שתיהן נטועות לכאורה בשתי אידאולוגיות מנוגדות , אך למעשה משלימות זו את זו . גישת היוזמה החופשית היא תוצאה של פסיקה ששודרגה לדרגת חוק , וכוללת שתי שכבות של הגנה . נושא המשרה חב תערובת של חובות שמקורן בחוק . הוא חב אותן בראש וראשונה לחברה , והיא נחשבת לבעלת הזכות לתבוע אותו בגין הפרתה של החובה . המטרה היא להגביל את חשיפתו של נושא המשרה לתביעות . מאחר שמשימתו של בעל המניות היא להשקיע הון סיכון לשימושם של יזמים ומנהלים , הרי שפרט להשקעה זו , שנעשה בה שימוש לטובת החברה והמשקיע מקבל תשואה עליה , לא מתקיים קשר נוסף בין משקיעים למנהלים , ולכן יחול כלל התובע הראוי , שלפיו החברה היא הגוף הראוי ביותר להגיש תביעה נגד נושאי המשרה . עם זאת , יש חריגים לכלל של התובע הראוי , ובהתקיימם מקבלים בעלי המניות זכות לתבוע את נושאי המשרה במצבים מסוימים , כאשר נוצר קשר של הסתמכות ביניהם . תרופות כאלו מקבילות לכוחות השוק בתהליך הפיקוח על התנהגות ההנהלה , במיוחד בשוק של ניירות ערך ובשוק של שליטה בתא...
To the book |
|
|