|
|
כאמור , המושג שליטה בחוק הוא בעל כפל פנים – כמותי ומהותי . ריבוי הגדרות השליטה בחוק החברות וההפניה לחוק ניירות ערך נובעים מהצורך להסדיר את התנהגותם של בעלי השליטה . מטרה זו גם הגדירה בהכרח את היקפה של השליטה , והרחיבה אותה לעבר תופעה בעלת מאפיינים כמותיים ומהותיים כפי שהיא משתקפת ממודל ברלי ומינס . למעשה , כל קטגוריות השליטה המופיעות במודל זה כשירות להיכלל במסגרת שליטה בחוק החברות , כדי להגשים את המטרה של ריסון כוחם של בעלי המניות . במסגרת יעד זה גם הורחבה בחוק הגדרת השליטה , כך שתכלול לא רק שליטה כמותית או מהותית , אלא גם יכולת הכרעה שיש בה להשפיע על התנהלות התאגיד . יכולת כזו נבדקת הן בקריטריונים אובייקטיביים והן במאפיינים נקודתיים התלויים בנסיבות כל מקרה . לדוגמה , בעניין חדשות ישראל ( טי . אי . אן . סי ) בע " מ נ ' שר התקשורת ואח ' תיארה השופטת איילה פרוקצ ' יה את המושג שליטה באמצעות שני מבחנים : כמותי – המשקף את שיעורי האחזקה של בעלי מניות , ומהותי – המתחקה אחר מידת היכולת של גורם זה או אחר לכוון את פעילות התאגיד או להשפיע עליה . מסקנתה הייתה , כי מאחר שלצורך איתור השליטה בתאגיד נ...
To the book |
|
|