המחוקק שידרג את חובת תום הלב הכללית שהוחלה על כל מערכת הקשרים בחברה לחובת הגינות בסעיף 193 ( א ) לחוק , והחיל הּ על מספר סוגים של בעלי כוח מיוחס : בעל שליטה בכל פעולותיו במסגרת החברה , כולל הצבעה , מימוש הסכמי הצבעה , ומכירת אגד מניותיו ; בעל כוח הכרעה בהצבעה או בעל כוח הכרעה על מינוי נושאי משרה בחברה , כמו לדוגמה בעל % 2 ממניות בחברה שבה לכל אחד משני בעלי המניות האחרים % 94 מהמניות ; בעל מניות שהוא בעל כוח אחר בחברה , כמו לדוגמה מי שמחזיק במניות יסוד ובכוחו להשפיע על מבנה התקנון . נובע מכך , כי מי שאינו בעל מניות ואוצר בידיו כוח כלפי החברה , כגון מי שיש בידו שליטה על מינוי דירקטורים כדמות צללים , לא נכלל במסגרת זו . מהגדרה זו עולה , כי יש להגדיר כראוי את מושג השליטה , שכן על המחזיק בה מוטלת אחריות רחבה כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים . אחריות זו משתרעת הן לעבר מצבי הפעלת שליטה בהצבעה באסיפה הכללית , והן לעבר מצבי מכירת צבר מניות שיש בו כדי לשנות את המערך העתידי של הכוחות בחברה .
To the book