בעלות במניה מבטאת ומממשת את ההשקעה הממונית ברכישתה , והמניה היא המקור המשפטי להענקת זכויות לבעליה . בעל המניה הוא משקיע אשר מעביר ערך לחברה תמורת מניה שהוא רוכש . המניה מייצגת עבורו חלק ממערך הנכסים האישי שלו , והוא מצפה לעשות בה שימוש כמו בכל נכס אחר שבבעלותו . למרות שהמניה מהווה מנגנון מתווך בינו לבין נכסי החברה , יש לה ערך עצמאי משלה , והוא עצמו זכאי ליהנות מיתרונות הבעלות . צבר הזכויות שטמון במניה כולל זכויות מכוח חוק , שקובצו בחוק החברות בסעיפים , 191 - 183 וזכויות מכוח התקנון . הזכויות המוענקות בחוק הן : הזכות למידע , הזכות להצביע , רשות לערוך הסכמים , זכות לדיבידנד , זכות במקרה של קיפוח . כל הזכויות הללו , לרבות הזכות שלא להיות מקופח , הן זכויות שמוענקות לבעלי המניות כלפי החברה , והם זכאים לדרוש אותן ממנה כביטוי למעמדם כבעלים . יתרה מזו : הזכות שלא להיות מקופח היא זכות בעלת כפל פנים , ובעל המניות יכול לתבוע אותה לא רק מן החברה , אלא גם מבעלי המניות האחרים . הזכויות מכוח התקנון עשויות להקיף עולם ומלואו , והן מותנות במערכת ההסכמות בין הצדדים וכפופות לחוק . בפרק זה נדון במערכת היחס...
To the book