|
|
היגיון זה מוביל אותנו להיזקק להבחנות בין עסקה רגילה לעסקה חריגה , ובין פעולה רגילה לפעולה מהותית . עסקה או פעולה רגילות – בעת קשירת עסקה רגילה או פעולה רגילה , הצד השלישי סומך בדרך כלל על אחד המצגים הבאים : הרשאה מכוח מעמד , נוהג מקובל של חלוקת הסמכויות בחברה מסוג כזה , נוהג מקובל של החברה כפי שנהגה במשך שנים , או מצג שנעשה בידי אורגן מוסמך שהצד השלישי יודע כי הוא רשאי להציג נושאי משרה כמוסמכים . אם החברה מעוניינת להכתיב כללי פעולה אחרים , עליה הנטל לפתח מערכת בקרה פנימית לפיקוח על נושאי המשרה כך שיפעלו במסגרת סמכויותיהם . במקרים כאלו , עלות הפיקוח על תיפקודם התקין של נושאי המשרה זולה לאין שיעור עבור החברה , שבידיה האמצעים לוודא זאת , מעלות כזאת עבור צד שלישי , חיצוני לחברה . בכל המצבים שנמנו לעיל , או במצבים דומים , תשומת ליבו של הצד השלישי כלל לא אמורה להיות מופנית לליקוי אפשרי כלשהו בתיפקודו של נושא המשרה , ולכן אין זה סביר להטיל עליו את עלות הפגם . לפיכך , התוצאה המשפטית של פעולה מפירת הרשאה במצבים של עסקה רגילה או פעולה רגילה , כאשר המתקשר אינו אמור לצפות את ההפרה , היא שבדרך כלל ...
To the book |
|
|