|
|
חברה רשומה , למרות עצמאותה המשפטית , חסרה כמובן תכונות פיסיות אשר מאפשרות לה תיפקוד אנושי . פעילות כזו מבוצעת עבורה על ידי אורגנים . המערכת הנורמטיבית שעליה מושתתת פעולת האורגנים היא עקרון השליחות , אשר מסייע לביצוע התקשרות בשמו של מתקשר . על פי עיקרון זה משתכללת פעולה משפטית של שולח המכוונת כלפי צד שלישי באמצעות ייפוי כוחו של שלוח . השלוח מקבל הרשאה מהשולח לבצע את הפעולה המשפטית בשמו ובמקומו של השולח מייפה הכוח . כתוצאה מפעולה משפטית כזאת נוצרת התקשרות מחייבת בין השולח לבין הצד השלישי , למרות שהמגע האנושי נעשה בין השלוח לבין הצד השלישי . יתרונו הגדול של עקרון השליחות הוא כפול : נוצר קשר משפטי ישיר ומחייב בין שתי אישויות משפטיות מבלי שתידרש נוכחותן הפיסית , והשלוח יוצא מהתמונה למרות שפעולתו היא שהובילה לגיבושו של הקשר המשפטי . נמצא , כי המבנה המשפטי המטיל חיובים על החברה מתבסס על שתי מערכות נורמטיביות : תורת האורגנים וכללי השליחות . מה הן גבולותיה של כל אחת ממערכות אלו , והאם אין בהן חפיפה מיותרת ? עקרונות השליחות עומדים בבסיס הקשר בין החברה לבין האורגנים , והם יוצקים תוכן נורמטיבי לקש...
To the book |
|
|