קובעי המדיניות המשפטיות ראו במטרות החברה מכשיר פיקוח על תיפקודי נושאי המשרה . באמצעות הגדרתה של פעולה החורגת מהמטרות כמעשה שלא נעשה , כך חשבו , ניתן יהיה להגן על קבוצות בעלי העניין שהוזכרו לעיל מפני פגיעה פוטנציאלית בזכויות שרכשו במהלך התקשרותם עם החברה . מקריאת פסקי הדין האנגליים מסוף המאה ה – 91 שעסקו ביישומה של הדוקטרינה , ניתן להסיק גם טעם נוסף לקיומה : דומה , כי בהקפדה היתרה על מטרות החברה ראו השופטים סממן חיצוני המכריז על אמינותה של החברה המוגבלת כפירמה עסקית המקיימת את התחייבויותיה . הזכות החדשה לנהל עסקים באמצעות חברה באחריות מוגבלת התגבשה בחוק האנגלי רק בשנת . 1855 הופעתה הטרייה של החברה בצורה המודרנית של אמצע המאה ה – 91 בזירה המסחרית לא לוותה באמצעי פיקוח . האחריות המוגבלת שחבו כלפיה בעלי מניותיה והיעדר הסדר משפטי שייחס אחריות למנהלי החברה הולידו חשש מפני שוד כספי החברה למטרות זרות לאלו שעליהן הצהירו מייסדיה . חשש כזה עלול היה לפגום באיכות החברה המוגבלת כמכשיר עסקי . כל אלה כפו עיצוב מנגנונים לטיפוח אמינות החברה .
To the book