העיקרון הבסיסי בחוק ניירות ערך הוא חובת הגילוי הנאות והיקף חלותה . הנושא נדון , לדוגמה , בעניין ישקר בע " מ ואח ' נ ' חברת השקעות דיסקונט בע " מ . במקרה זה נבחן עניינה של חברה ציבורית , שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך , והיא חייבת , על פי חוק ניירות ערך , התשכ " ח – 9681 למסור לרשות ניירות ערך , לרשם החברות ולבורסה מידע כספי על חברה פרטית " הקשורה " , " המסונפת " לה או " הכלולה " בה . החברה הפרטית סירבה להכין ולמסור מידע זה לחברה הציבורית . התעוררה השאלה : האם מוטלת על החברה הפרטית החובה למסור מידע זה לחברה הציבורית , על מנת שזו תמסור אותו לרשות לניירות ערך , לרשם החברות ולבורסה ? בסופו של דבר השיב על כך בית המשפט בחיוב . בתוך כך הגדיר את חשיבותה של חובת הגילוי הנאות , שעליה מבוססים דיני ניירות הערך . חובת הגילוי הנאות חלה הן בשלב הנפקת ניירות הערך לציבור ( השוק הראשוני ) , שם לובש הגילוי אופי חד – פעמי אשר מתבטא בתשקיף , והן בשלב שבו נסחרים ניירות הערך בבורסה ( השוק המשני ) . בשוק המשני לובש הגילוי אופי מתמשך , ומשמעותו היא עדכון המידע המצוי בידי המשקיע מתקופה לתקופה . עקרון הגילוי...
To the book