|
|
תופעת פיזור האחזקות בין בעלי המניות הולכת ומצטמצמת , ואת מקומה תופסים המשקיעים המוסדיים שבאמצעותם משקיע הציבור . את המשקיעים המוסדיים ניתן לחלק למספר קבוצות : ∞ קרנות פנסיה , המספקות הבטחת הכנסה ותנאים סוציאליים בעת הפסקת כושר ההשתכרות מסיבות של גיל , אובדן כושר עבודה , פרישה או פטירה . ∞ קופות גמל , המהוות מוסדות תיווך פיננסי לצורך חיסכון ארוך טווח הנהנה מהטבות במיסוי ; ביניהן ניתן למצוא קופות לתגמולים ופיצויים , קופות מרכזיות לפיצויים וקרנות השתלמות . ∞ חברות ביטוח המספקות , בין היתר , ביטוחי מנהלים וביטוח חיים למיניהם . ∞ קרנות נאמנות , המהוות מנגנון להשקעה משותפת בניירות ערך שבאמצעותו נרכשות יחידות השתתפות בקרן המנוהלת על ידי מנהל הקרן , אשר אחראי על ניהולה בהתאם לתשקיף שלה . כניסתם של המשקיעים המוסדיים לשוק ניירות הערך שינתה את תמונתו . ראשית , חלקו של המשקיע המוסדי בהון של חברה נתונה הוא לעיתים גדול מאוד , וכך הפכו משקיעים אלה לגורם מכריע במערכת היחסים בין המנהלים לבין המשקיעים . בהיות המשקיע המוסדי מתוחכם יחסית למשקיע הפרטי מקרב הציבור , העלות השולית של מעורבותו בניהול החברה הול...
To the book |
|
|