|
|
הפתרונות לבעיית הנציג הראשונה , זו שבין בעלי המניות לבין המנהלים , כוללים טיפול במישור המשפטי – ממלכתי , במישור הארגוני – הפנימי של הפירמות , ותגובת מנגנוני השוק . במישור המשפטי – ממלכתי כולל חוק החברות מנגנונים להגבלת שיקול הדעת ומרחב הפעולה של המנהלים : עיצוב מבנה התקנון הנתון בידי בעל המניות ; החופש לעצב את מבנה החברה ; מינויים של גופי פיקוח ; הליכי אישור מיוחדים בעסקאות עם בעלי עניין ; חובות גילוי וחשיפת מידע ; הטלת חובות על נושאי משרה הכוללות ציוויים נורמטיביים ; ופיתוח מנגנוני אכיפה משפטיים . עיצוב מבנה התקנון מדובר בעיצוב מסמך היסוד של החברה כך שלבעלי המניות תהיה השפעה על מרחב הפעולה של המנהלים . במסגרת התקנון קיימות מספר הוראות שעיצובן הנתון בידי בעלי המניות מגדיר את היקף סמכויות המנהלים : א . הגדרת מטרות החברה – בסעיף 23 לחוק ניתנת אפשרות להגביל את מטרות החברה לעסוק רק בסוגי עיסוקים שפורטו בתקנון . בסעיף 3 ) 19 ) לחוק מוענקת אפשרות לבעלי המניות לכלול בתקנון כל נושא אחר שהם רואים לנכון להסדירו בתקנון . ב . שינוי התקנון עשוי להיות כפוף למגבלות של רוב גדול על פי סעיף 20 ( א ) , ו...
To the book |
|
|