|
|
בכל פירמה , בין אם היא חברה פרטית קטנה ובין אם היא חברה ציבורית גדולה , מתבצעת הפעילות באמצעות חלוקת תפקידים בין המשקיעים למנהלים והאצלת סמכויות . אולם , קיים בכל זאת שוני בהשתקפות בעיית הנציג בחברה פרטית קטנה , שבה המשקיעים מחזיקים בחלקים משמעותיים מן הבעלות , ולכן גם נוטלים חלק פעיל בניהולה . במבנה כזה של חברה , קטנים ממדיה של בעיית הנציג , וניתן להתמודד עמה ביתר קלות באמצעות המנגנונים המובהקים והקלאסיים לפתרון בעיית הנציג . הראשון שבהם הוא מבנה היררכי של משטר , שבו האסיפה הכללית שומרת בידה את הכוח לקבוע את זהותם של המנהלים על ידי מינויים ופיטוריהם . השני הוא מיסוד מנגנונים להגבלת שיקול דעתם של המנהלים – איום בהגבלת סמכותם של המנהלים על ידי שינוי מסמכי היסוד , והטלת חובות אמונים על המנהלים לשם פיקוח על מרחב פעילותם , המחייבות אותם לפעול בתום לב ולטובת החברה תוך ביטול מעורבותו של אינטרס אישי , וכן לפעול מתוך שיקול דעת עצמאי , תוך שלילת הזכות לכרות הסכמי הצבעה וכבילת שיקול הדעת . האמצעי השלישי הוא מנגנוני אכיפה פרוצדורליים – שיכלול הליך משפטי של תביעה נגזרת , אשר באמצעותו יכול גם בעל 8...
To the book |
|
|