|
|
ארגון הקשרים בין נציגיה השונים של החברה כרוך בפתרון ניגודי העניינים ביניהם . הקושי המרכזי טמון בנקודות המוצא השונות של כל אחד מן הנציגים . אין דומה מעמדו של מנכ " ל החברה , שהוא איש פנים החולש על כל הנעשה בחברה , למעמדו של בעל המניות שאינו יכול להתעדכן יומיום באשר למתרחש , ואינו מחזיק בידו מידע זמין רלבנטי . מעמדו של המנכ " ל בחברה מקנה לו יתרונות עצומים , שהוא עלול לנצלם לרעה בעקבות ריחוקם של בעלי המניות ממוקד הפעילות . בכך עלולים להיסדק הסדרי ההתנהגות שנועדו לייעל ולמתן את העימותים האפשריים בין האורגנים . לשם כך , יש להפעיל אמצעי ריסון ופיקוח על האורגנים , במקביל לכללי ההתנהגות . חוק החברות החדש הקל על המשימות הללו . ראשית , הוגדרו האורגנים , תפקידיהם וסמכויותיהם . שנית , עוצבו כללי משטר להתנהלות החברה . הסדרת המשטר בחברה נושאת אופי מעורב , בחלקו מצווה ובחלקו מרשה . הקשרים בין האורגנים השונים מאורגנים ומוסדרים , ורק בחלקם ניתנים להתנאה . שלישית , הוגדרו באופן מקיף חובותיהם של נושאי המשרה ומושאי החובות . בשלוש משימות אלו יעסוק חלק זה . מבנה המשטר בחברה בנוי על מערכת איזונים , שנועדה ל...
To the book |
|
|