|
|
מוסד השעבוד הצף נקלט בישראל , וקיומו עוצב בסעיף , 1 סעיף ההגדרות , בפקודת החברות . חוק החברות , שלא עסק בכל נושא איגרות החוב והשעבודים , מפנה לאותה הגדרה הקובעת , כי שעבוד צף הוא שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה , כפי מצבם מזמן לזמן , אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם . מהגדרה זו עולה , כי המחוקק הישראלי אימץ את כל מרכיביו של מוסד השעבוד הצף האנגלי . לפיכך , נפנה לדין האנגלי כדי לעמוד על מאפייניו . הדין האנגלי אינו מכתיב ניסוח מיוחד לשם יצירת שעבוד צף . די אם מובהרת הכוונה : א . להטיל שעבוד על הנכסים בהווה ובעתיד ; ב . שהנכסים יהיו ניתנים להחלפה במהלך הרגיל של עסקיה של החברה בנכסים אחרים ; ג . שהחברה חופשית להמשיך לפעול בנכסיה במהלך העסקים הרגיל . המושג " במהלך העסקים הרגיל " פורש באופן רחב , ככולל גם מצב שהחברה מוכרת את כל עסקיה בתמורה לניירות ערך בחברה אחרת . למרות יתרונותיו של השעבוד הצף , בעליו של השעבוד הקבוע קודם בדרך כלל . לפיכך , חשוב ביותר להגדיר את אופיו של השעבוד על מנת להגדיר את היררכיית הזכויות בין הנושים ואת זכויותי...
To the book |
|
|