|
|
שעבוד צף הוא מנגנון משפטי המכפיף את נכסי החברה הקיימים בעת יצירת השעבוד לטובת המלווה , אולם אינו מחייב את הקפאתם או את מניעת השימוש בהם . במסגרתו של השעבוד הצף יכולה החברה להמשיך לסחור בנכסיה , ולהוציאם מרשותה במהלך עסקיה על ידי מכירתם או באמצעות מישכונם לאחרים . כל עוד החברה עומדת בתשלום חובותיה למלווה , ממשיך השעבוד לרחף מעל נכסיה ואינו מתקבע לגביהם . אולם , אם החברה מתקשה לפרוע את התחייבותה לנושה בעל השעבוד הצף , או שהנושה חש בסכנה לפרעון חובו , ניתן לגבש את השעבוד הצף , ואז הוא תופס את צבר נכסי החברה שאיגרת החוב הגדירה ככלולים במסגרת השעבוד . משום כך מאפשר השעבוד הצף לחברה ליהנות מיתרונותיה של הלוואה מובטחת , ולהתגבר על חסרונותיו של ייחוד נכס מובטח . בניגוד לשעבוד הקבוע , שבמישור האובליגטורי נוצר ומתגבש כבר בהסכם שנכרת בין הנושה לחייב , השעבוד הצף רק נוצר בהסכם שנכרת , אך אינו מתגבש בו . גיבושו מתרחש במועד מאוחר יותר , כאשר הנושה חפץ לקבע את השעבוד מחשש לסיכויי פרעון החוב . הרקע ליצירתו של מוסד השעבוד הצף מובא בפסק דינו של השופט זוסמן בעניין בנק לאומי נ ' בנק ארץ – ישראל בריטניה . ...
To the book |
|
|